ישיבת נצח מאיר

פרשת השבוע תזריע

פרשת השבוע תזריע: כמה פנינים על פרשת השבוע, ובהם כמה כללים על לימוד התורה והתפילה בקדושה וטהרה, חשיבות טבילת מקווה ומעלת ההתבודדות שהיא דרך ליישוב הדעת וקירבת השם. וגם כמה מקורות על כך שגדולי הליטאים נהגו כן!

 

פרשת השבוע תזריע | מקווה, התבודדות

 

בס"ד, לכבוד… אחדשה"ט!

בעז"ה אכתוב לך כמה פנינים על פרשת השבוע, פרשת תזריע,

וזהו (ויקרא יב – ב/ג) אשה כי תזריע וילדה זכר. וביום השמיני – ימול בשר ערלתו.

ומסביר בספורנו זצ"ל, כי אז (ביום השמיני) נתעכל דם הנידות הטמא אשר ממנו ניזון במעי אמו, לטהר הולד להכנס בברית קודש. עד כן לשונו.

כי רצון השי"ת שכל מי שנכנס אל הקודש והקדושה יהי' בטהרה דייקא,

וע"כ תמצא בכל מקום שהתורה הקפידה מאד בכל מקום שהטמאים לא יכנסו למקדש, ולא יתעסקו בקודש, לא בעבודה, ואף לא באכילת קדשים. וגם מגעם מטמא הקודש.

כי גנאי וזילזול הוא לקדושה ולקודש כשמתעסקים בה בטומאה. וע"כ ראוי שעבודתינו עבודת ה', תיהי' בקדושה ובטהרה.

ובכלל הנ"ל, עסק התורה והתפילה, שאם אמנם אין דברי תורה מקבלים טומאה (עיין ברכות כב.), מכל מקום הבדל עצום הוא בין העוסקים בה בטהרה, לעוסקים בה בטומאה. כמרחק מזרח ממערב.

ובפרט לעוסקים בפנימיות התורה. כספרי קבלה וחסידות, שאם עוסק שלא בטהרה – הדבר יזיק לו ויתנקם בו ביותר.

וידוע ומפורסם מה שכתב הרמב"ם שמימיו לא ביטל טבילת עזרא אפילו שעה אחת (ע' שו"ת הרמב"ם סי' שיג.) ודבריו הובאו בתלמידי רבינו יונה על מס' ברכות דף יג: מדברי הריף ד"ה כי, והו"ד בבאר היטב או"ח סי' פח סק"א. ועיי"ש בדברי תלמידי רבינו יונה הנ"ל שהתפילה יותר מקובלת עם הטבילה לדברי הכול עכ"ל. ועיין בשו"ת מן השמים (סי' ו) לאחד מגדולי רבותינו בעלי התוספות שדבר זה (ביטול טבילת מקווה) גורם עיכוב הגאולה וביאת משיח.

ויהי' רצון שכל מעשינו יהיו בקדושה ובטהרה, ובפרט בעסק עבודת השם.

 

ועוד פנינה על פרשת תזריע, כתוב (פ' מצורע ויקרא יד ב-ג ) "זאת תהי' תורה המצורע ביום טהרתו. ויצא הכהן לכל מחוץ למחנה, וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע."

כי מבואר בדברי רבנו הקדוש בכמה מקומות, ומהן ליקוטי מוהר"ן (ח'א סי' נ"ב, מאמר "הניעור בלילה") גודל מעלת ההתבודדות מחוץ לישוב, מחוץ למחנה,

שבעצם יציאת העובד ה' מחוץ למחנה במקום נקי לאין טרדות ועסקי הבלי העוה"ז הרבים, בזה עצמו ירא העובד ה' מיד תוצאות, ויפתחו עיניו ויוכל לראות עצות ודרכים נפלאים לרפאות את נפשו מהחטאים ופגמים והתאוות משכא דחיויא, וימצא הרבה דרכים לרפא את עצמו מצרעת הרוחנית.

ואגב אעתיק כמה מילים מהספר כתבי ר' יוסף זוּנדל מסאלנט מגדולי ישראל מתלמידיו ותלמידי תלמידיו של הגר"א מווילנא זצ"ל ורבו של ר' ישראל מסלנט זצ"ל, שכתב שם המו"ל רבי אליעזר ריבלין זצ"ל, וזה לשונו:

על פי רוב היו לימודיו והשתפכותו לאלקים ערוכים בהתבודדות בחוץ לעיר על פני השדה (וחוזר על כך כמה פעמים)…

וגם כשהי' הולך ר' זוּנדל להתבודד בשדה הי' הולך ר' ישראל בהחבא לשמוע וכו'…

ופעמים רבות נמצא את אותם הדברים שנראים לנו כחדשים ומיוחדים אצל צדיק ליטאי כהגאון ר' יוסף זוּנדל או הגאון ר' ישראל סלנטר, מבוררים מפי צדיק ברסלבי כר' נתן תלמיד ר' נחמן מברסלב זצ"ל . ע"כ. והדברים מדברים בעד עצמם. ואשרי הזוכה להתבודד, ופרט מחוץ לישוב.

 

בברכת התורה וכל טוב סלה

ישיבת נצח מאיר

הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

תגובות בפייסבוק

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *