התבודדות

פרשת השבוע קדושים

פרשת השבוע קדושים: בדרך רמז והתחזקות יש לומר: קדושים תהיו – קדישים תהיו שבסוף אחרי כל הבלי העולם – על כולם אומרים קדיש. אי נמי קדישים תהיו – תעשו חסד עם הנפטרים ותשקיעו את הלימוד שלכם והתפילות לטובת הנפטרים, וזה חסד אמת עם הנפטר ויועיל לכם גם כן לעורר רחמי שמיים על נפשותיכם. וזה טובת  הנפטר כמו אמירת קדיש.

פרשת השבוע קדושים | מסירות נפש

לכבוד… אחדשה"ט!

אכתוב לך משהו הקשור עם פרשת השבוע קדושים,

וזהו (ויקרא יט – ב) "דבר אל כל עדת ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו".

אומנם הניקוד הוא "קדושים תהיו", אבל מכיון שכתוב חסר רמיז לך "קָדָשִים תהיו",

כלומר תתנהגו כבהמת קדשים, המוכנה ומיועדת לשחיטה לעשות רצונו יתברך, כן אתם תהיו מוכנים לעשות מסירות נפש, כדי למלא את רצון הבורא ברוך הוא.

ודבר זה נצרך מאד במיוחד בדורינו אנו, אשר הזוהמא והתאוות מתגברות ומתפשטות,

כגון דרך המחשב והאינטרנט אשר הרבה אברכים משתמשים בו לכתוב ולהדפיס בו חידושים, או לצורך פרנסה, אבל שם מסתובב מאד (אפילו שלא מרצונו בתחילה) הרבה תמונות וסרטי תועבה, אשר הרבה מאד נלכדו בכמה אופנים בטומאה, ואבי אבות הטומאה של התאוות השפילות והמזוהמות,

ויש כמה שאחרי זמן מה תפסו את עצמם שנלכדו בהנ"ל, אבל קשה להם לפרוש מהרגלם,

ועל כן אין עצה ואין תבונה להנ"ל הסברים ושיכנועים, כי בשכלם הם בלאו הכי מבינים שזה מאד לא בסדר ושיצטרכו לתת על כך דין וחשבון וישלמו ביוקר,

אלא שהרגש אטום בטימטום המוחין, והרגלי חשקת הלב,

וע"כ העצה היא מסירות נפש ממש, דהיינו שברגע של יישוב הדעת ונקיפות מצפון (וישנם כאלה), יקבל על עצמו בכל לבו שהוא מוכן למות ממש ממש, ולא להכשל בהנ"ל וכיוצא בו, שאכן זו חובתו באמת (ולא מדיני והנהגת החסידות, אלא כפשוטו מדין אביזרייהו דעריות, אשר גם עבורם חובתו למסור את נפשו וגופו למות, בדין "יהרג ואל יעבור".

וכן בהרבה ענינים של עבודת ה', הן בכאלו שנוגעים "לקום עשה", הן בכאלה השייכים ל"שב ואל תעשה", שזה עידון ועידונים וזמנים טובא, מנסה (ללא הצלחה אמיתית וקיימת) לעשות את רצון ה', ולהכנס לעבודת ה' הנ"ל,

ויש כאלה אשר זה שנים רבות מאד, רוצה ורוצה לעשות עובדות בעבודת ה', ולא מצליח להתרומם אל על, וסביב סביב התהלך, אבל לא זוכה להיכנס פנימה, העצה היעוצה על כך היא מסירות נפש ממש. ויפקיר את עצמו כליל למען שמו יתברך.

ואכן ישנם הרבה בחינות של מסירות נפש, וכולן שייכים לענינינו למעשה.

והנה חוץ מלהיות כבהמת קדושים לענין המסירות נפש, יש עוד בחינה להיות כבהמה, וכמו שאמר רבינו נחמן מברסלב ז"ל (שיחות הר"ן סימן טו) שהוא חכמה ומלאכה גדולה להיות כמו בהמה.

וזה בחינת (שמות לו, א) כל אשר נתן ה' חכמה בהמה. היינו שהוא חכמה לעשות עצמו כבהמה. וכמו שאמרו רז"ל (חולין ה:) על פסוק (תהילים לו-ז) אדם ובהמה תושיע ה' – אלו בני אדם שערומים בדעת, ומשימים עצמם כבהמה.

וכמו שאמר אסף (תהילים עג, כב) ואני בער ולא אֵדָע, בהמות הייתי עמך ע"כ, והיינו גודל מעלת התמימות המבוארת היטב לאורך ולרוחב בספרי רבינו נחמן מברסלב ז"ל.

 

בברכת התורה וכטו"ס,

ברסלב מאיר

  

סיפורי צדיקים

שלח פעם רבנו את רבי מרדכי דיין ז"ל לשמחת שבע ברכות או חתונה של חתן חשוב, בנו של אחד מבעלי "מפרשי הים" שעל הש"ס,

ולא הבין רבי מרדכי סיבת הדבר, באמצע הסעודה התוכחו בני השמחה באיזה שאלה בהלכה, והנה החתן ובני משפחתו היו למדנים גדולים, אולם מתנגדים על דרך החסידים.

ופסק החתן איזה פסק דין. ורבי מרדכי פסק את ההפך מדעתו והתוכח עמו החתן בשאלת ההלכה שהיה אף הוא למדן מופלג מאד עד שאמר לו אביו: בני, אינך צודק והצדק עם רבי מרדכי. ופסק מויכוחו.

התפלא מאד החתן ובעלי השמחה מרבי מרדכי ושאלו עליו לברר מי הוא, עד שנודע להם שהוא חסיד ומאנשי רבנו וכו', ונתקדש ונתעלה על ידי זה קרן החסידים ושם רבנו, והבין אחר כך כבר לעצמו מדוע שלחו רבנו לשמחה זו.

 

****************

מעשה שהלך פעם מלך גדול אחד לצוד חיות ביער. באמצע מרוצת הציד פגש זקן אחד היושב דבוק בשרעפיו, ומביט השמימה ודבוק כל כך במחשבתו, עד שאינו מבחין כלל וכלל בהנעשה סביבו עד שלא הבחין במלך ובפמליתו הסמוכים אליו,

ונפלא הדבר כל כך בעיני המלך עד שהתקרב הוא עצמו אל הזקן ואמר לו: נפלאת כל כך בעיני ומוקירך אני כל כך עד שכל מה שתבקש ממני אעשה.

ענה לו הזקן: הטובה הגדולה ביותר שיש לי לבקש ממך היא 'הניחני נא לנפשי ואל תקח את זמני' שהוא הדבר הנעלה והחשוב ביותר שיש לי עלי אדמות.

ונתעלה חשיבותו יותר בעיני המלך, אולם כהבטחתו היה חיב לעזבו.

תגובות בפייסבוק

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *