פרשת השבוע פקודי

פרשת השבוע פקודי: כל גבאי צדקה וכל העוסקים בכספי ציבור – צרכים יראת שמיים גדולה וזהירות בכספי ישראל וצרכים לתת דין וחשבון לכל מעשיהם והרבה זהירות שלא יחשדו בהם, כי ממונם של עם ישראל קדוש הוא ויש בו ניצוצות דקדושה והזהיר בממונם של ישראל זוכה לכל הכבוד והברכות וברכה בכל מעשיו..,

פרשת השבוע פקודי | כסף, ממון ישראל.

לכבוד… אחדשה"ט!

אכתוב בעזרת ה' איזה פירור הקשור עם פרשת השבוע פקודי.

וזהו אלה פקודי המשכן (שמות לח, כא).

פירש הרשב"ם מהם הפיקודים? חשבון הכסף והזהב והנחושת. ע"כ.

כי כן נאה וכן יאה, וכן צריך לעשות כל מי שעוסק בכספי ציבור, ובתרומתן, למסור דין וחשבון, של כל הכסף הנכנס והיוצא, לקיים (במדבר לב) והייתם נקיים מה' ומישראל.

כי דרך העולם לחשוד בכמה אופנים, ומה גם דאיכא אינשי דלא מעלי, וע"כ צריך כל מי שעוסק בענינים כספיים לא לו, לתת דו"ח.

וכמ"ש חז"ל על הכסף שאוספים לצדקה (בבא בתרא דף ח ע'ב) קופה של צדקה נגבית בשנים ומתחלקת בשלושה. נגבית בשנים, שאין עושים שררה על הציבור פחות משנים, ומתחלקת לשלושה, כדיני ממונות.

ת"ר גבאי צדקה אינם רשאים לפרוש זה מזה (פרשי מפני החשד, שלא יאמרו זה הגובה יחידי דעתו לגנוב). מצא מעות בשוק, לא יתנם בתוך כיסו, אלא נותנן לתוך ארנקי של צדקה, ולכשיבא לביתו יטלם. כיוצא בו היה נושה בחבירו מנה ופרעו בשוק – לא יתנם לתוך כיסו, אלא נותנן לתוך ארנקי של צדקה ולכשיבא לביתו יטלם ;

הרי שצריך להיזהר מאד שלא יגיע לידי חשד. ואמרו במסכת פסחים (דף פב.) גבי קרבנות שנטמאו ובעו שריפה, שהרוצה לשרפן לפני הבירה מעצי עצמו – אין שומעין לו, מפני החשד, ופרש"י שלאחר שריפתן מחזירין מותר העצים לתוך ביתן והרואה חושדן בגונבי עצי המערכה.

ותנן במס' שקלים (פג' הלכה ב) לגבי הוצאת הכסף מהלשכה, אין התורם נכנס לא בפרגוד חפות, ולא במנעל, ולא בסנדל, ולא בתפילין, ולא בקמיע, שמא יעשיר ויאמרו מתרומת הלשכה העשיר, שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שהוא צריך לצאת ידי המקום, שנאמר (במדבר לב) והייתם נקיים מה' ומישראל, ואומר (משלי ג) ומצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם.

ושם בגמרא תני רבי ישמעאל קווץ לא יתרום מפני החשד. תני הגזברים היו מפספסין בקולקין. תנו מדברים היו משעה שהוא נכנס עד שעה שהוא יוצא וימלא פומה מוי. בתורה ובנביאים ובכתובים מצאנו שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שהוא צריך לצאת ידי המקום.

בתורה מנין? דכתיב והייתם נקיים מה' ומישראל.

בנביאים מנין? דכתיב אל אלקים ה' וגו' וישראל הוא ידע (יהושע כג).

בכתובים מנין? דכתיב (משלי ג) ומצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם. ועי"ש עוד נשבעים לבני העיר במעמד אנשי העיר כי היכי דלא לחשדינהו.

וכן צריכים לנהוג גבאי צדקה וגבאי בית הכנסת והממונים על ועד הבית וכו' וכו',

ואע"פ שגם בזה אין לדבר סוף, מ"מ האדם צריך לעשות את שלו. ומ"מ אם בכל זאת חשדו בו, ע"ז אמרו חז"ל (שבת קיח.) יהא חלקי ממי שחושדין אותו. ואין בו. ואוי להחושדים בחינם (מ"ש חז"ל שם צז.) החושד בכשרים לוקה בגופו. וגם אמרו (ברכות לא: ) שהחושד את חבירו בדבר שאין בו שצריך לפייסו.

ובשעתו אחד מגדולי תלמידי מוהרנ'ת ז"ל ביקש מרבי נחמן טולשינר זצ"ל דין וחשבון מההוצאות מכל מה שנעשה באומן, ור' נחמן טולשינר סירב, וטעמו ונמוקו עמו. (וכאומר אם הנך חושד בי אל תתרום. אבל אל לך להתערב בעניני, איך להתנהג בעניני הכספים. ויש דברים בגו) ולבסוף אכן התפייס עמו ביודעו גודל צידקותו, וכנודע, וסמך עליו כראוי.

ואכן גם לאידך יש להזהר שלא להגיע למצב שבו כל חצוף ועז פנים ותורם גרוש ידרוש דין וחשבון מממונים כשרים, ויעשו נגדם הפגנות כח למיניהם, כי א"כ אף אחד לא ירצה לעסוק בצרכי ציבור. וא"כ נעודד חוצפה ועזות כדרך שהחילונים עושים.

ויהי רצון שלא נכשל ולא נחשוד במי שלא צריכים לחשוד, דהיינו בכשרים שבנו…

בברכת התורה ולומדיה
ישיבת נצח מאיר

תגובות בפייסבוק

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *