פרשת השבוע נח

פרשת השבוע נח, תקציר: "אלה תולדות" שהאדם צריך להתנהג על פיהם -"נח נח", היינו להיות נח עם הבריות, ולהיות נח ומקובל למעלה, לעשות נחת רוח לבורא יתברך שמו. [וזה על ידי שאדם חושב תמיד לעשות מעשים טובים להיטיב לזולת – כרצון השם]. כי דבר שאינו דרך ארץ – אין לעשותו, בבחי' (ברכות ז') שמע מינה לאו אורח ארעה למעבד הכי. וכל דבר שהוא דרך ארץ יש להשתדל מאוד לעשותו, כגון להקדים 'שלום' לכל אדם [בסבר פנים יפות ומחייכות ושמחות]..,

דרך ארץ | פרשת השבוע נח

כתוב, פרשת השבוע נח (בראשית ו' ט' ) "אלה תולדות נח נח…"

ואמרו חז"ל (ב”ר ל,ו) עיקר תולדותיהם של צדיקים – מעשים טובים.

וזהו, "אלה תולדות" שהאדם צריך להתנהג על פיהם -"נח נח", הינו להיות נח עם הבריות, ולהיות נח ומקובל למעלה, לעשות נחת רוח לבורא יתברך שמו. [וזה על ידי שאדם חושב תמיד לעשות מעשים טובים להיטיב לזולת כרצון השם].

כי דבר שאינו דרך ארץ – אין לעשותו, בבחי' (ברכות ז') שמע מינה לאו אורח ארעה למעבד הכי.

וכל דבר שהוא דרך ארץ יש להשתדל מאוד לעשותו, כגון להקדים 'שלום' לכל אדם [בסבר פנים יפות ומחייכות ושמחות],

ואמרו עליו על רבי יוחנן בן זכאי שלא הקדימו אדם שלום מעולם, ואפילו נוכרי בשוק, כי הוא היה מקדים לשאול בשלומם (ברכות יז.).

והתנאים והאמוראים היו צמאים ללמוד הלכות דרך ארץ, וכמ"ש חז"ל (ברכות כב) אמרו לו תלמידיו שנה לנו פרק אחד בהלכות דרך ארץ.

ויש יצר הרע מיוחד לזלזל בהלכות דרך ארץ ועניניה,

מכיוון שחושב שאין כאן דאוריתא ולא דרבנן,

אבל לפעמים דבריה הן מהחמורות שבחמורות, משום החילול ה' שיש בהם כשמזלזלים בהם,

וכמ"ש חז"ל(שבת קיד.) כל תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה שנאמר (משלי ח) כל משנאי אהבו מות וע"כ

אמרו חז"ל ( ברכות לב:) ד' צריכים חיזוק ואחד מהם 'דרך ארץ' ופרש"י צריכים חיזוק תמיד בכל כוחו.

ו"נח" הינו סבלן וטוב, לא מרגיז ומכביד  על הבריות, ובודאי לא כועס.

ומתנהג עמם בנחת .ומתחשב עמהם, והוא נדיב וותרן וזורם, ולא כבד ומכביד ומתחשב עם כל אדם.

ואפילו כלפי הבעלי חיים צריכים להיות נוחים. כמ"ש חז"ל (שבת קנה:) אורח ארעא למשדא אומצא לכלבא.

ואפילו בדברים קלים ופשוטים צריך להיות נוח ומתחשב. וכמ"ש (פסחים קיב.) אל תכנס לביתך פתאום. וראיתי בני תורה שלא נכנסו לחדר שינה של עצמם בלי לדפוק על הדלת שמא יפתיע את אישתו ועניין הזה הוא מעדינות הנפש. ועיין עוד במס' נדה (דף טז:) ד' דברים הקדוש ברוך הוא שונאן, ואני איני אוהבן, הנכנס לביתו פתאום. ואין צריך לומר בבית חברו.

ובכלל הנ"ל הוא להתנהג כמנהג המקום. וכן איתא בשמות רבא פ' בא אל פרעה  (מז ה') המשל אומר אזלת לקרתא – הַלֵך בנימוסיה. כדאמרי אינשי ברומי תהא רומאי,

וכמ"ש (שם ועוד) כשמשה עלה למרום – לא אכל כדרך המלאכים, והמלאכים, שירדו לארץ – אכלו אצל אברהם. ללמדך שאל ישנה האדם ממנהג המקום. והלכות דרך ארץ בהנהגה זו מוזכרים במאות מקומות בפוסקים ללא גוזמא כלל.

והכלל אסור לשנות ממנהג המקום.

ולא כאלו שמשתדלים להיות משונים ומסלסלים בקולם ומתנהגים הפוך ממנהג המקום, ועומדים שכולם יושבים, ויושבים שכולם עומדים וכו'. [למשוך צומת לב – ויש שעל ידי מעשיהם משניאים ומחללים את שם השם] והכל לפי העניין וטוב להתייעץ עם מביני דבר].

אלא האמת והשלום אהבו .

 

בברכת התורה וכל טוב סלע

שמעון יוסף הכהן

תגובות בפייסבוק

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *