אמונה, האמן בהשם והכל יתגשם

פרשת השבוע משפטים

פרשת השבוע משפטים, תקציר: ולימוד הנלמד בצורה חיה וברורה ודרך ציור חי – נקלט ונזכר היטב בלב התלמידים ובלב כל אדם הרבה יותר.., ועל כן יש לנהוג בקיום כל המצוות עם חיות עצומה והתחדשות רעננות עם חשק עצום ושמחה עצומה, ולצורך זה יש לצייר את האמת, דהיינו שמלך מלכי המלכים עומד ורואה אותנו והוא איתנו בשעת מעשה, ובאמת כן יש לנהוג בכל דבר ודבר, כי גם בשעת עשיית החסד, ובשעת אכילה יש לראות ולחוש את האלוקות שבכל דבר… והוא כעיין דמיון מודרך דקדושה !

פרשת משפטים | דמיון מודרך

בס"ד לכבוד… אחדשה"ט!

אכתוב לך איזה גרגיר הקשור עם פרשת השבוע משפטים

ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם (שמות כא, א)

פירש ר' סעדיה גאון ז"ל: שתקרא לפניהם ותלמדם, עד כאן לשונו.

וקשה דהווה ליה למימר "ואלה המשפטים אשר תלמדם" ?!

אלא 'אשר תשים לפניהם' הוא סוג לימוד נפלא ונורא שהתלמיד מבין הדבר על בוריו ממש, הן ע"י הדגמה חיה ממש אם ניתן, או הדגמה מילולית, ציורית ביותר שעל ידה התלמיד רואה בעיני שכלו הכל ברור.

[ומעין זה פירש רש"י בשם המכילתא וז"ל אשר תשים לפניהם, אמר לו הקב"ה למשה לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואולי מטריח עצמו להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר "אשר תשים לפניהם" כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם.]

כי זה כלל גדול לפני שמבינים הציור והמקרה שאנו דנים עליו לא נוכל להתחיל ולדון ולא נוכל להתיחס כדבעי, וזה מה שמצינו בכל מקום בתלמוד שקודם כל הגמרא חותרת להבין "במאי עסקינן".

ולימוד הנלמד בצורה חיה וברורה ודרך ציור חי נקלט ונזכר היטב בלב התלמידים ובלב כל אדם, וע"כ תמיד יש ללמוד כן, ואין להמשיך הלאה עד שאדם מצייר היטב היטב במוחו ולבו כל מילה הנלמדת, ואע"פ שלוקח יותר זמן – כדאי וכדאי.

ודבר זה נוגע לא רק ללימוד התורה, כי אם ג"כ נוגע על עניני תפילה, כגון אמירת תהילים, שיש לצייר מול עיניו, עיני שכלו כל מילה ומילה הנאמרת בציור חי. ואזי לבטח תפילתו לא תיהי' במצות אנשים מלומדה, ותהי' תפילה חיה והוא בעצמו יחיה ויתמלא חיות ממנה בבחינת (תהילים מב) תפילה לא-ל חיי.

ואם נרחיב קצת את הנושא, כן יש לנהוג בקיום כל המצוות עם חיות עצומה והתחדשות רעננות עם חשק עצום ושמחה עצומה, ולצורך זה יש לצייר את האמת דהיינו שמלך מלכי המלכים עומד ורואה אותנו והוא אתנו בשעת מעשה, וכמבואר היטב דבר זה בדברי מור"ם מו"ז הרמ"א (שו"ע אוח' סי' א, סא'. עיי"ש היטב היטב).

ובאמת כן יש לנהוג בכל דבר ודבר, כי גם בשעת עשיית החסד, ובשעת אכילה יש לראות ולחוש את האלוקות שבכל דבר. דהיינו לדוגמא כשמחזיק את הלחם צריך להאמין יש אלוקות בלחם הזה, ויש רצון ה' בו, ועל פי רצונו יתברך יש לנו לפעול בו מתוך שמחה וחדוה של עשיית רצונו יתברך.

והנה בכלל מה שכתב רש"י 'אשר תשים לפניהם', כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם, היינו שצריכים לעשות חשק לתלמידים, כחשק שיש לאדם לאכול,

ויותר מזה כאדם שיש לו חשק לאכול כשהשולחן ערוך לפניו, כי הרבה פעמים אדם יש לו חשק לאכול, אבל האוכל לא מבושל, ואפילו הוא מבושל טרם חילקוהו, ואפילו חילקוהו טרם הגישוהו.

וגם יש הבדל בין שולחן ערוך עם כליו, למי שצריך לפני האכילה, לשטוף כלים וצלחות וכוסות וכפות ומזלגות וכו', כי אפילו בגשמיות הרבה מתייאשים מזה, ואוכלים מה שבא ליד איך שבא בגלל ריבוי המניעות לסדר שולחן לשמו, ק"ו ברוחניות שיש הרבה מאד מניעות.

ובמיוחד לפני התלמידים הצעירים, שאע"פ שרוצים ללמוד ולהבין, מ"מ רצונם חייב חיזוקים רבים, וק"ו שיש לסלק המניעות. ולעזור להם בכל מה שאפשר בבחי' תשים בפניהם כשולחן ערוך.

בברכת התורה וכטו"ס

ישיבת נצח מאיר

תגובות בפייסבוק

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *