פרשת השבוע אל מלך נאמן

פרשת השבוע מטות

למה להקשיב לרבנים ? פרשת השבוע מטות : כי הצדיק האמת מופשט כל כולו מעולם הזה, ואין לו שום תאוה ושום משיכה ושום רצון לשום תאוה'לה ולשום ענין מכל עניני העוה"ז, וכל תאוותו ורצונו וחפצו לעשות רצון ה' בשלימות, ועל זה עבד כל ימי חייו, ועל כן מצאנו שהצדיקים האמתיים זכו לרוח הקודש ולגילוי אליהו הנביא זכור לטוב, ולכן ראויים הם להדרכת עם ישראל לעתיד רוחני והנצחי !

פרשת השבוע מטות | מעלת הצדיקים

בס"ד, ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת השבוע מטות.

לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור עם פרשת השבוע,

וזהו (במדבר ל-ב) "וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאומר זה הדבר אשר ציוה ה', איש כי ידור נדר" וגו'.

כתב הרשב"ם ז"ל נשאלתי באניוב (שם מחוז בצרפת) בכרך לושצון, לפי הפשט היכן מצינו שום פרשה שמתחלת כן,

שלא נאמר למעלה "וידבר ה' אל משה לאמור, איש כי ידור" וגו',

והיאך מתחלת הפרשה בדיבוריו של משה שאין מפורש לו מפי הגבורה, וזו תשובתי.., עיין שם את התשובה.

ולפי דרכו הטהורה של רבינו נחמן מברסלב – אפשר לתרץ בפשטות, שאפילו התורה בעצמה לא אומרת וידבר ה' אל משה, אלא משה רבינו מספר שה' דיבר עמו וציווהו על כך,

וכמו שמספר כאן משה רבינו "זה הדבר אשר ציוה ה'" אצלינו ולגבינו אין שום הבדל כלל, והיינו הך,

ומשה רבינו בכל ביתו נאמן הוא (במדבר יב-ז),

ולא עוד אלא אפילו משה רבינו היה מצוה דיני נדרים בלי להזכיר שום מקור כלל, ובלי לספר שהכל מציווי ה', לגבינו לא משַנֶה כלל, ובודאי כל דבריו הם מה',

והכל בכל מכל כל שיוציא מפיו ואומר לנו הכל הם דברים שהם הם רצון ה'.

וגם לגבי כלל ישראל היה ברור דבר זה וסמכו על משה רבינו בעינים עצומות, וכמ"ש (שמות יד-לא) ויאמינו בה' ובמשה עבדו.

כי הצדיק האמת מופשט כל כולו מעולם הזה, ואין לו שום תאוה ושום משיכה ושום רצון לשום תאוה'לה ולשום ענין מכל עניני העוה"ז, וכל תאוותו ורצונו וחפצו לעשות רצון ה' בשלימות, ועל זה עבד כל ימי חייו,

ועל כן מצאנו שהצדיקים האמתיים זכו לרוח הקודש ולגילוי אליהו הנביא זכור לטוב,

וכמ"ש חז"ל (כתובות סא.) על אבוה בר איהי. וכן אמרו (גיטין ו:) על רבי אביתר. וכן אמרו (תענית כב.) על רבי ברוקא, וכן אמרו (ב"ב ז:) לההוא חסידא, וכן אמרו (ב"מ פה:) לההוא מדרבנן, וכן אמרו (יבמות סג. ברכות ג.) על רבי יוסי, וכן אמרו (ברכות כט. יומא יט.) על ר"י אחוה דר' סלא, וכן אמרו (קדושין מ.) על רב כהנא. וכן אמרו (ירושלמי ברכות פ"ט ה"ב) על רבי נהוראי, וכן אמרו (ב"מ נט.) על רב נחמן, וכו' וכו' שכולם זכו לגילוי אליהו. 

וכן מחמת רום מעלתם וקדושתם היה בידם להחיות מתים,

וכמ"ש חז"ל (ע"ז י:) שכן עשה רבי חנינא בר חמא, ועיי"ש שאפילו הגוים ידעו והתברר אצלם ש"זוטי דאית בכו-מחיה מתים". ואמרו (כתובות סב.) שרבי חנינא בן חניכאי החיה את אשתו, ואמרו (בק' קיז.) שרבי יוחנן החיה את רב כהנא, ומפורסם (מגילה ז:) שרבה החיה את רב זירא.

וכן השי"ת עשה על ידם ניסים ופלאות ומופתים.

כמ"ש (שבת קל.) על אלישע בעל כנפיים, ועל (ב"מ פד.) ר' אלעזר בר' שמעון, ועל (עירובין סד.) רבן גמליאל, ועל (שם פה.) ר' זירא. ועל (שם) ר' חייא, ועל (תענית כה.) ר' חנינא בן דוסא. ועל (שם יט.כג.) חוני המעגל, ועל (שם כד.) ר' יהודה. ועל לוי (ירושלמי תענית פ"ג ה"ח), ועל (ע"ז יח.) רבי מאיר. ועל (שם י:) ר"ע, ועל (חולין ז. וירושלמי דמאי פ"א ה"ה) רבי פנחס בן יאיר, ועל רשב"י (שבת לד. ובזוה"ק בהרבה מאד מקומות). וכו' וכו' וכו'.

ואמרו חכמינו ז"ל (ב"ב עה.) בחומרת ענין אמונת חכמים, וז"ל יתיב ר' יוחנן וקא דריש:

עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות שהם שלושים על שלושים אמה… ומעמידן בשערי ירושלים, לגלג עליו אותו תלמיד (שסבר שזה לא תואם את המציאות) לימים הפליגה ספינתו בים וראה במו עיניו כדברי ר"י.

אתא לקמיה דר' יוחנן, אמר ליה דרוש רבי לך נאה לדרוש, כאשר אמרת כן ראיתי.

אמר לו ריקא: אלמלא לא ראית, לא האמנת?! מלגלג על דברי חכמים אתה, נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות (געוואלד!).

וכבר אמר רבינו הקדוש ז"ל מברסלב (ליקו"מ ח"א נז.א) הכלל והעיקר שיהי' לו אמונת חכמים, ולהזהר בכבודם ולירא מהם מאד, ואף אם 'נדמה לו' שהם עושים כנגד התורה, וצריך להשליך דעתו ושכלו ורק לסמוך עליהם.

ועוד אמר רבינו ז"ל מברסלב (שם סי' קכז) העיקר והיסוד שהכל תלוי בו הוא לקשר עצמו לצדיק שבדור ולקבל דבריו על כל אשר יאומר "כי הוא זה" דבר קטן ודבר גדול ולבלי לנטות מדבריו ח"ו ימין ושמאל, עיי"ש דבריו הנעימים.

 

בברכת התורה ולומדיה

ישיבת ברסלב מאיר

תגובות בפייסבוק

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *