פרשת השבוע לילדים | פרשת נח

פרשת השבוע לילדים | פרשת נח

שלא כשאר בני דורו של נח שהיו רשעים, היה נח האיש הצדיק והתמים היחיד.

אנשי דורו היו גוזלים, חומסים וחוטאים, ואפילו החיות והבהמות נהגו שלא כהוגן. שלח ה' את נח להזהיר את בני דורו שיחזרו בתשובה, ואם לא בעוד 120 שנה ימטיר מבול שישחית את הארץ!

מששמעו זאת האנשים לעגו וצחקו לנח. הם לא האמינו לדבריו. ציווה ה' על נח לבנות לו תיבה גדולה ויציבה שבתוכה יוכל הוא ומשפחתו להינצל מפני המבול.

שלושה קומות היו לתיבה:

הקומה העליונה היתה בעבור נח ומשפחתו (8 אנשים).

באמצעית שכנו כל סוגי בעלי החיים: זוג מכל מין חיה טמאה ושבעה מכל מין חיה טהורה.

ובקומה התחתונה היו המזון והאשפה.

190 יום הטלטלה התיבה במי המבול השוצף ועד שנסגרו ארובות השמים ומפלס המים בעולם החל לרדת והתיבה נחה על הרי אררט. רק כשקרא ה' לנח לצאת מן התיבה ,יצא.

הקריב נח לה' מן הבהמות הטהורות לאות תודה וה' קיבל את מנחתו וברכם כי ימלאו בניהם את העולם כולו ולא יוסיף להביא מבול לעולם.

אך כאשר יחטאו יתן לאות קשת בענן  – כדי לעורר את העולם לתשובה, זוהי הקשת שלצערינו אנו רואים לפעמים, וטועים במחשבה שהיא נוצרה לקישוט, ולא יודעים או שוכחים שזהו סימן שבא להזהירינו במקום מבול, על מנת שניתן את מעשינו ונשוב בתשובה.

פרשת נח פרשת השבוע לילדים

סיפורי ילדים על הפרשה

הסיפור שלי על פרשת נח

תמיד תמיד אפשר לחזור בתשובה. לא צריך לחכות לרמז לא נעים משמיים – כדי להתעורר לשוב בתשובה.

אני רוצה לספר לכם על הרגע שבו הבנתי את זה !

יום אחד הקיצה אותי אמא משנתי בשעה 08:00.

יוסף אתה עדיין ישן ? הייתי בטוחה שאתה  כבר מזמן בחוץ " מה קרה" ? שאלתי מבולבל, ומשהבחנתי בשעון הדומם קלטתי : יש בו תקלה, אבל מה זה משנה עכשיו, אני חייב לטוס, היום המבחן הגדול והמורה הזהיר שהוא לא יכניס מאחרים ! לא ידעתי אם אספיק להיות בכיתה בעוד 10 דקות או להרים ידיים מראש.

סהרורי חפשתי את המשקפיים והם על מנת להכעיס לא היו במקומם הקבוע. לאחר חיפושים נרחבים, ידעתי שאם אמשיך לחפש בודאי לא אגיע בזמן ואאלץ להשלים את המבחן במועד מאוחר יותר. נס שביה"ס נמצא מעבר לכביש. מתנשם ומתנשף התיישבתי במקומי בכיתה, עיני צרבו מטשטוש הראייה ובנוסף לכך נזכרתי ששכחתי את ארוחת הבוקר על השולחן במטבח. זה לא היה "היום שלי" ובמבחן בכלל איני רוצה להזכר…

חזרתי לביתי מותש כלאחר קרב, מנסה להבין מי האשם הראשי : השעון או המשקפיים. לפתע הכתה בי ההכרה : זה היה לפני יומיים, כשנכנס מנחם לכיתה ועל אפיו הרכיב משקפיים חדשים. "מנחם" קראתי בהשתוממות "אתה צוחק עלינו" ? משקפיו של מנחם היו מגושמות ומוזרות, מנחם הוא חבר טוב שלי והיה אכפת לי ממנו וממראהו.

חבריי המשיכו גם הם בעקיצות כמו : " לא ידענו שכבר חילקו את הירושה של סבא אפריים…" מנחם ממש נבוך, הוא הסמיק והסביר בגמגום שאלו משקפיים שאמו בחרה ובאמת… גם הוא לא שָלֵם איתן.

למחרת הופיע מנחם עם משקפיו הישנות, לא טרחנו לחשוב על כך אבל אולי… אולי יש קשר בין הסבל שנגרם לי היום לבין מה שהיה שלשום ? לא אולי – בטוח ! חבל שחיכיתי לעוגמת הנפש הזו ולא חזרתי בתשובה מייד.

בעזרת ה' מחר אלך ואפייס את חברי. הלוואי ואצליח !

פרשת נח פרשת השבוע לילדים

תגובות בפייסבוק

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *