סיפורי פרשת השבוע לילדים | פרשת משפטים

פרשת השבוע לילדים | פרשת משפטים

פרשת השבוע לילדים | פרשת משפטים

מצוות שבין אדם לחברו יקרות וחשובות מאוד לפני הקדוש ברוך הוא.

בפרשת משפטים מפורטות חלק מן המצוות שבין אדם לחבירו, וכן הדין או העונש למי שעבר עליהן.

עלינו להשגיח על מעשינו כלפי הזולת, ולהיזהר לא לגרום חלילה לנזק או צער.

"וכי יפתח איש בור" – אחד האיסורים הנלמדים בפרשה הוא השארת בור פתוח, כדי שלא ייפול אדם או בהמה לתוכו.

ואם קרה הדבר חלילה – חייב פותח הבור לשלם על הנזק.

באיסור השארת בור פתוח נכלל כל דבר שיכול להוות סכנה לציבור,

כמו השארת מרפסת או חלון ללא סורגים, קליפות בננה זרוקות על הרצפה ועלולות להביא להחלקה,

וכל דבר מסוכן שנמצא ברשות הרבים.

אז שימו לב ילדים, והיו ערניים לא להשאיר כל דבר שיכול להוות "בור פתוח"

וכן להרחיק כל דבר כזה שאתם רואים – ולמצווה יחשב לכם אם תתאמצו לעשות כן !

מצוות שבין אדם לחבירו

על כל בעיה ושאלה, בכל מקרה של נזק בין אדם לחברו – יש פתרון בתורה הקדושה.

כמה יפה הוא הדבר! במקום לחיות עם ספיקות ושאלות, נלך להסתכל בתורה היא המורה לנו את ההלכה

את הדרך נלך בה את המותר ואת האסור (את המצווה ואת העבירה) – תהיה לנו על כל שאלה הלכות ופתרונות !

ואם אנחנו לא מבינים – על כן יש רבנים חכמים שמהם לומדים את הלכות התורה.

 

סיפורי פרשת השבוע לילדים | פרשת משפטים
סיפורי פרשת השבוע לילדים | פרשת משפטים

סיפורי ילדים על פרשת השבוע משפטים

שלום, שמי נעמי

אני רוצה לשתף אתכם בחוויית השיפוצים שלנו.

סוף סוף הורי קבלו החלטה לשפץ ולהרחיב את הבית. אי אפשר לומר שזה לא מרגש לקבל חדר חדש ומשופץ.

לשם כך ארזנו את החפצים השימושיים ודברי הערך שהיו בביתנו ו"עברנו דירה" ליחידה קטנה וצפופה ברחוב הסמוך. ליתר בטחון לקחתי איתי גם ספר עב כרס שמעולם לא נגעתי בו, כדי שלא אמצא את עצמי במצב של שעמום.

אבא שלי ידע שבגלל שדירתנו היא בקומה השלישית עלולים הפועלים להשאיר חומרים וכלים מסוכנים בכניסה לבניין שהם ממש בגדר "בור פתוח",

לכן הזהיר את הקבלן שידאג שיעלו הכל לבית!

הקבלן לא זכר זאת תמיד, לכן היה אבא מגיע לשם במסירות פעמיים ביום – פעם בבוקר כשהפועלים מגיעים והילדים יוצאים, ופעם בארבע – בסיום העבודה.

יום אחד כשכבר נמאס לנו להיות ב'דירונת' המשעממת, ואני כבר סיימתי לקרוא את הספר, החליט אבא להוציא אותנו לטיול נחמד. התארגנו בשמחה ובהתלהבות.

השעה היתה ארבע, ואבא שכח לבדוק את הכניסה לבניין. בארבע ורבע מתקשר השכן בהיסטריה: "איפה האחריות? הפועלים שלך השאירו ערימות של מרצפות ושקי מלט, מה יקרה כשהילדים יגלו את זה???" אבא אמר שהוא צודק, והוא כבר יגיע.

"לא!" ניסינו להניע אותו. עד שכבר יצאנו… ובכלל, מי אמר שזה מעניין ילדים? אבל אבא אמר שהוא לא משאיר בור פתוח, גם אם האחוזים שמישהו יגע בו הם מועטים, וסובב את ההגה.

הגענו לשם ולא האמנו למראה עינינו. היו שם אולי שישה ילדים שששו על המציאה. "כולם לרדת" קרא אבא. כולם ירדו חוץ מילד אחד. "רד מיד!" צעק יואל אחי "אתה רוצה ליפו—?"

המרצפת העליונה הסתובבה בצורה מפחידה ביחד עם הילד שעליה. אבא תפס אותו ברגע האחרון. איזה נס! טוב שהגענו בזמן!

אבא הסתכל על הערימות הכבדות בפנים לבנות. "איך אני מזיז את זה מכאן…?" אך מהר מאוד מצאנו פתרון: דחפנו הכל לפינה ועם דבק חשמל אדום הדבקנו "גדר" ועליה כתבנו: "זהירות! אין להתקרב!" בצורה שהרחיקה את כל מי שרק חשב לעבור ליד…

אל תדאגו, את הטיול לא הפסדנו. כל הזמן שבחנו את אבא כמה שהוא צדיק אבל אבא טען שזו חובה, ולא רק מסירות…

סיפורי פרשת השבוע לילדים | פרשת משפטים

נהנתם שתפו ספרו לחברים

נשמח לליייייייק ותגובות ממכם..

תגובות בפייסבוק

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *