פדיון-נפש

פרשת השבוע כי תשא

"ונתנו איש כופר" (ופדיון) "נפשו לה', בפקוד אותם". וכבר גילה רבינו הקדוש ז"ל מברסלב דעתו, שראוי להרגיל את עצמו ליתן בכל פעם על פדיון נפש כדי להמתיק הדינים מעליו בכל פעם, ואפילו כשאין לו שום חולה ושום צער בתוך ביתו, טוב לעשות פדיונות בכל פעם כדי שלא יבוא לידי צער וחולאת ח"ו, ורבינו ז"ל גילה בכמה מקומות סודות נפלאים בעניין מעלת הפדיון נפש ובפרשת השבוע ננסה לתת לכם לטעום מהם…

 

פרשת כי תשא | פדיון נפש

פירור הקשור עם פרשת השבוע כי תשא.

וזהו (שמות ל-יב) [כי תשא את ראש בני ישראל] – ונתנו איש כופר נפשו לה', בפקוד אותם.

כי יש "יום פקודה" שהוא יום הדין הגדול, יום שיפקוד הקדוש ברוך הוא על כל מעשי האדם לטובה ולהיפך דהיינו עוונות האדם,

וכמ"ש בנביא (ישעיה י-ג) ומה תעשו ליום פקודה?

[וראה בשיר ידידות – שיר נעים של רבינו הקדוש ז"ל מברסלב שהודפס בתחילת ספר ליקוטי מוהר"ן, וז"ל:

נפשי החזקה והפיקחית, למה לא חסת עליך – מה תעשה ליום פקודה, עיי"ש].

וכמ"ש (הושע ט-ז) באו ימי הפקודה, באו ימי השילום.

ויש בחינות זמני פקודה לרבים ולכל יחיד, כגון ימי מלחמה, ומחלה, וצרה, וחוסר פרנסה, וחוסר שלום בין אדם לחבירו ובין איש לאשתו, ודאגות מדאגות ופחדים מפחדים שונים ומשונים, מצרות העלולות לבוא,

וכן יש הרבה ענינים הצריכים המתקת הדינים, שעל אלו וכיוצא בהם טוב מאד שאדם יתן כופר פדיון נפשו.

וזה בחינת "ונתנו איש כופר" (ופדיון) "נפשו לה', בפקוד אותם" (וכנ"ל).

וכבר גילה רבינו הקדוש ז"ל מברסלב דעתו, שראוי להרגיל את עצמו ליתן בכל פעם על פדיון נפש כדי להמתיק הדינים מעליו בכל פעם,

ואפילו כשאין לו שום חולה ושום צער בתוך ביתו, טוב לעשות פדיונות בכל פעם כדי שלא יבוא לידי צער וחולאת ח"ו,

וכך נוהגים כמה כשרים במדינות קיר"ה דווין (היינו מלכות אוסטריה – הונגריה) שנותנים על פדיונות תמיד.

ורבינו ז"ל גילה בכמה מקומות סודות נפלאים בעניין מעלת הפדיון נפש (ורבי נתן כתב תפילה לפדיון נפש).

פדיון-נפש

מעלת פדיון הנפש

וגם לפי פשוטו ניתן להבין את מעלת הפדיון, כמבואר [בקצרה] – שממון האדם הוא בחינת נפשו בבחי' (דברים כד,טו) ואליו הוא נושא את נפשו.

ואעפ"כ הוא נותנו ומשמיטו מידו, בצדקה וכו' [דהיינו שנותן את מיטב כוחותיו ועמלו לעניים הגונים ולומדי תורה]

וא"כ בודאי ראוי הנותן להמתקת ופדיון נפשו, ולהשמטת כל הדינים מעליו [מדין מידה כנגד מידה שעשה כך יעשו עמו משמיים].

ואפילו מי שאין ממון ברשותו ליתן לפדיון – יש לו עצת רבינו ז"ל לקום בחצות לילה לעבודת הבורא, שדבר זה מסוגל כמו פדיון כמבואר בלקוטי מוהר"ן (קמא, סי' קמט).

וכן הממלא גרונם של תלמידי חכמים יין – נחשב כמו פדיון נפש (שם ליקו"מ סי' מא).

ואם זה כפשוטו, ניתן לקיים דבר זה בעיקר רק בפורים, ולעתים רחוקות גם בשמחות אחרות.

והפדיון נפש נעשה על ידי פלא עליון שהוא חסדים גדולים ורחמים גמורים ופשוטים שאין בו תערובת דין כלל, וכל זה נעשה בזכות המעות שנותן על הפדיון שבהן אחיזת הדינים וע"י הפדיון נתקיים בחינת "תתיר צרורה". (בחי' תפילת רבי נחוניה בן הקנה – אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה..) שהמתקת הדינים שבזה העולם העשיה, הם ע"י ג' ידים שביצירה שעולים מ"ב שהם שם של מ"ב שבר"ת של תפילת רבי נחוניא בן הקנה (שהוא "אנא בכח" הנ"ל).

כמה נותנים על פדיון נפש ?

והנה הנותן לפדיון צריך לתת כפי הדינים הנאחזים בו, וע"כ צריך הנותן לפדיון להתגבר על מידת הקמצנות וכמבואר בדברי רבינו ז"ל בליקו"מ (ח"א סי' קפ) וכלשונו העיקר שלא יהי קמצן, ולהסביר ולהטעים את העניין קצת כפי שאדם מוציא כסף לבזבוזים ותענוגות גשמיים – כך ראוי שיוציא בלי קמצנות – אם רוצה להסיר מעליו הייסורים ולפעול להמתקת הדינים ולזכות לתענוגות רוחניים.

ואין לנו להשען כי אם על אבינו שבשמים. ודין פרוטה כדין מאה כל אחד העיקר שיכוון ליבו לשמיים.

 

בברכת התורה וכל טוב סלה

ישיבת נצח מאיר 

 מסירת שמות ל- פדיון נפש 

ע"י גדולי רבני חסידות ברסלב

פדיון-נפש

תגובות בפייסבוק

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *