אמת,פרשת השבוע וירא

פרשת השבוע וירא

פרשת השבוע וירא, תקציר: מהפרשה לומדים, כמה יש להתאמץ לבקר את החולה, שהרי השי"ת בכבודו ובעצמו, בא לבקר את החולה (אע"פ שכביכול יש לו עיסוקים אין סוף הקשורים בכל העולמות). ועוד נקודה חשובה ממרא נתן עיצה טובה למשה על המילה ושכרו לצידו – כי זה כלל גדול שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה, וכל מעשה טוב ודיבור טוב הכל רשום למעלה לטובה, ואפילו רצון טוב…

פרשת השבוע וירא | מצוות ביקור חולים

בס"ד, לכבוד… אחדשה"ט !

אכתוב לך איזה גרגיר על פרשת השבוע. וזהו.

(בראשית יח, א)" וירא אליו ה' באלוני מממרא, והוא ישב פתח האוהל כחום היום".

כמה לימודים חשובים מאד איכא למילף מהאי פסוקא:

  • א – "וירא אליו". פרש"י (והוא במס' סוטה דף יד.) לבקר את החולה, אמר רבי חמא בר חנינא יום שלישי למילתו היה ובא הקב"ה ושאל בשלומו (ב"מ פו:). מכאן לומדים כמה יש להתאמץ לבקר את החולה שהרי השי"ת בכבודו ובעצמו בא לבקר את החולה (אע"פ שכביכול יש לו עיסוקים אין סוף הקשורים בכל העולמות).

ועוד נקודה חשובה שבא לשאול בשלומו, בזמן שהחולה צריך לו למבקר ביותר הן בגשמיות הן נפשית, שהוא ביום השלישי שאזי המילה כואבת ביותר, כמ"ש ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים. _ וכן יתכנן כל אדם לעשות חסד כשצריכים לו, ולא רק לצאת ידי חובה.

  • ב – "באלוני ממרא." פרש"י הוא (ממרא) שנתן לו (לאברהם אבינו) עצה על המילה, לפיכך נגלה לו בחלקו. כי זה כלל גדול שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה, אפילו כלב כמ"ש חז"ל (ב"ק לח: רש"י שמות כב, ל – על הכלבים ששמרו במצריים על היוצא ובא, כשעם ישראל יצאו לא חרצו לשונם עיין שם), וכל מעשה טוב ודיבור טוב הכל רשום למעלה לטובה, ואפילו רצון טוב וכדאיתא בזוה"ק (חב' דף קנ:) לית רעותא טב דאיתאביד, כי שום דבר טוב לא הולך לאיבוד, ועל הכל השי"ת ישלם לו גמולו הטוב, והוא התחזקות גדול להוסיף במעשים טובים אע"פ שלא תמיד רואים בהאי עלמא דשיקרא גמול או הכרת הטוב. (וזה כלול בענין הנפלא שאמר רבינו נחמן מברסלב, של נקודות טובות המוזכר במאמר אזמרה ליקו"מ ח"א רפב).
  • ג – "יושב", פרש"י "ישב" כתיב, ביקש לעמוד אמר לו שב ואני אעמוד, ואתה (וזה יהיה) סימן לבניך – שעתיד אני להתייצב בעדת דיינים והן יושבים.

יש כאן בעצמו כמה לימודים:

[א] שאברהם אבינו ביקש לעמוד, אע"פ שהיה במצב גופני קשה מאוד וכואב, התאמץ לכבד את השי"ת. ומכאן יש ללמוד מוסר, לאנשים שלא רק שלא מתאמצים לכבד את התורה והשכינה, אלא גם מזלזלים בקדושה ע"י תירוצי סרק שהם חלשים, כגון האוכלים ושותים לפני התפילה, בתירוץ כל שהוא, ולא מתאמצים כלל לקיים את דינא דגמרא ושו"ע ,

וכן המברכים ברכת המזון בבטן מלאה בישיבה לא מכובדת והולמת שיש בה מן הגסות,

וכן בלימוד התורה, יש הלומדים בבגדים לא מכובדים במיוחד בקיץ הקשה ובגילוי חלקי הגוף, וכן בתנוחה לא מכובדת, וכן תפילה, וכן בהרבה מצבים של עסקי דקדושה שיש בהם מן הזילזול ואומרים (ע' שה"ש ב ה סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולה אני,

ואין כאן מחלה גופנית אלא מחלה נפשית ועצלות וחוסר חרדת הקודש.

[ב] עתיד אני להתייצב בעדת דיינים והן יושבים. מעצם נוכחות השכינה במושב השופטים ועוד יותר שהוא עומד אע"פ שהם יושבים, רואים כמה השי"ת מחשיב את המשפט, כי השי"ת כל דרכיו משפט (דברים לב, ד) וכתיב (שם, מא) ותאחז במשפט ידי. וכתיב (ישעיה סא, ח) כי אני ה' אוהב משפט, ואמרו חז"ל (אבות פ א') שהעולם עומד על הדין. וכהנה וכהנה פסוקים ומאמרי חז"ל רבים בגודל שבח הדין ומשפט:

  • ד – "פתח האוהל". פרש"י לראות אם יש עובר ושב ויכניסם בביתו. מכאן ילפינן (לומדים) כמה היתה האהבת הבריות, ואהבת חסד, והכנסת אורחים של אברהם אבינו (שג"כ היה בזה גשר להכניסם תחת כנפי השכינה). וממנו יש ללמוד כמה יש להתאמץ למען הזולת:
  • ה – "כחום היום". פרש"י הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה שלא להטריחו באורחים. (ע' ב"מ פו:). מכאן ילפינן אע"פ שיש אדם האוהב לעשות חסד, ומוסר נפשו על כך, וכל הכבוד לו על כך, אבל מ"מ אין אנחנו מצידנו צריכים להטריחו, כמו שמצינו אנשים שלא מתחשבים עם אף אחד כי אם, עם עצמם ורצונם וצרכיהם והם לא בני אדם, כגון שמפריעים בשעות המנוחה, ובאמצע הלילה או מצלצלים כשנוח להם, בלי להתחשב בזולתו, ואפילו אחרי חצות לילה, ומעירים כל בני הבית ומטריחים ביותר. ואין זו הדרך, ואסור לעשות כן.

ורק אם רואה שבאמת הבעל חסד מצטער באמת ממה שאינו יכול לעשות חסד בלי גבול, אזי ניתן להשתמש בו וכדמסיק רש"י, ולפי שראהו מצטער שלא היו אורחים באים, הביא המלאכים עליו בדמות אנשים.

 

בברכת התורה ולומדיה

ישיבת נצח מאיר

תגובות בפייסבוק

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *