העבר אין העתיד עדיין

פרשת השבוע ויקהל

"ויקרא" – וַי קְרָא. דהיינו אוי ואבוי, וַי וַי, שאפילו מקרא אין אנחנו יודעים, כי רוב העולם לא סיים אפילו פעם אחת חומש עם רש"י על כל התורה. כמו שצריך. ומי דיבר על נביאים, ובפרט על כתובים כגון ספר תהילים וספר איוב. והיינו דאמרי אינשי "עם הארץ דאורייתא", היינו שאפילו פסוקים מפורשים מהתורה, וביאורם אינו יודע… ועל כן יש לעשות סדר יום יומי על לימוד המקרא עם פירוש רש"י אבל בטח לא לבטל לכך לימודי פוסקים וגמרא שהם עיקר התלמוד..,

 

לכבוד… אחדשה"ט!

בעזרת ה' אכתוב לך פירור הקשור עם פרשת השבוע, פרשת ויקרא

וזהו (ויקרא א – א) "ויקרא" – וַי קְרָא. (פירוש: פסוק ומיקרא בלשון ארמית) דהיינו אוי ואבוי, וַי וַי, שאפילו מקרא אין אנחנו יודעים,

כי רוב העולם לא סיים אפילו פעם אחת חומש עם רש"י על כל התורה. כמו שצריך. ומי דיבר על נביאים, ובפרט על כתובים כגון ספר תהילים וספר איוב.

והיינו דאמרי אינשי "עם הארץ דאורייתא", היינו שאפילו פסוקים מפורשים מהתורה, וביאורם אינו יודע.

והלא כל דרשות חז"ל בתלמודים ובמכילתא ספרא סיפרי, ומדרשים, הכל מושתת על פסוקים.

ומי שמעיין בליקוטי מוהר"ן יוכח בלי ספק כלל, גודל בקיאות רבינו ז"ל מברסלב בתנ"ך, פוק עיין ותשכח.

ואע"פ שיש שמסיבותם הם – לא לומדים תנ"ך ובפרט לצעירי הצאן, אנן בדידן, שראוי להיות בקיא בכל חלקי התורה, ובודאי שראוי להיות בקיאים בתורה ונ"ך.

ולפעמים יש חילול ה' בדבר, כשפוגשים גוי, או חילוני או מסורתי ודתי, ומדבר ושואל על פסוקים ופרשיות התנ"ך, והוא אינו יודע לענות ולא מתמצא כלל במדובר.

ומי שילמד בכל יום פרק וחצי מנ"ך יסיים את כל הנ"ך תוך שנה, וכן יוכל ללמוד יום פרק ולמחרת ב' פרקים וחוזר חלילה.

ורבינו ז"ל מברסלב דירבן אותנו לעבור על כל התנ"ך מראש חודש אלול עד שמיני עצרת.

וזהו "ויקרא" – וַי ואוי ואבוי עלינו שאפילו מקרא – אין אנו יודעים,

ויש בחינה נוספת שאפילו יודעים כבר כל התנ"ך הדק היטב, מכל מקום "ויקרא" וַי קרא, דהיינו וַי וַי שרק מקרא יודעים (ומה עם שאר חלקי התורה, פוסקים גמרא ועו'), שהרי אמרו חז"ל (ברכות מז. סוטה כב.) אפילו קרא ושנה ולא שימש תלמידי חכמים – הרי זה עם הארץ.

והנה מה שנוגע ללימוד התורה עצמה, כבר אמרו חז"ל (ברכות ח.) לעולם ישלים פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום. ונפסק בשו"ע או"ח (סי' רפ"ה סב') וז"ל: אם למד הפרשה בפירוש רש"י – חשוב כמו תרגום. וירא שמים יקרא תרגום וגם פירוש רש"י. ע"כ.

ואין כוונתינו חלילה שיעזוב לימודי הלכה וגמרא, כדי ללמוד מקרא, שזה בודאי לא יעשה.

וכמ"ש חז"ל (חגיגה ו.) כֵּיוַן שיצא אדם מדבר הלכה לדבר מקרא – שוב אין לו שלום. וגם אין ראוי שלילדים צעירים יעשו מדי הרבה חשק לכך במקום לימוד המשניות, וכמ"ש חז"ל (ברכות כח:) מנעו בניכם מן ההגיון.

ואמרו (ב"מ לג.) העוסקים במקרא – מידה ואינה מידה, במשנה – מידה ונוטלים עליה שכר. גמרא – אין לך מידה גדולה מזו.

כי כל הנ"ל מדובר כשעושה עיקר עיסוקו בתורה שבכתב, ומקרא, ובודאי שיש לעשות את העיקר עיקר, אבל גם מזה אל תנח ידיך, עד שיהי' בקי היטב בכל פסוקי התנ"ך.

ואמרו חכמינו ז"ל (שמות רבא מא, ו) מה כלה זו מקושטת בכ"ד מיני תכשיטין, כך תלמיד חכם צריך להיות זריז בכ"ד ספרים.

ויהי רצון שאל יחסר המזג, כולל ידע בכל התנ"ך מכלל כל התורה כולה.

 

בברכת התורה וכל טוב סלה

ישיבת נצח מאיר

תגובות בפייסבוק

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *