החיים הם מתנה

פרשת השבוע דברים

ספר דברים נקרא "משנה תורה", וגם הרמב"ם קרא לספרו "משנה תורה". מה פירוש השם 'משנה תורה', וכי התורה נכתבה פעמיים, ומספיק שמשה רבינו יאמר פעם אחת מה רצון השם, ואנחנו כבר נחפש ונלמד ומה ואיך לעשות ולקיים דבריו. אלא שיש פה לימוד לדורות ובפרט לדורינו – להפנים ולחדד ולהעצים את קדושת וחשיבות התורה והמצוות..,

פרשת דברים | משנה תורה

בס"ד, ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת השבוע דברים

לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור עם פרשת השבוע,

וזהו (דברים א-א) "אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל".

כתב הרמב"ן ז"ל, וזה לשונו: הספר הזה ענינו ידוע שהוא "משנה תורה"

[א"ה ראה לקמן יז-יח, והיה כשבתו על כסא ממלכתו, וכתב לו את משנה התורה הזאת. ופרש"י שתי ספרי תורה, אחת שתהא מונחת בבית גנזיו, ואחת שנכנסת ויוצאת עמו. ע"כ.

וא"כ משנה תורה, היינו העתק שני מהמקור, או כפשוטו לשון שנים וכפול. וכמ"ש (בראשית מג-טו) וכסף משנה קחו בידכם, וכתיב (שמות טז-ה) והיה משנה על אשר ילקטו יום יום.

משא"כ כאן שחומש דברים הוא חזרה בשנית (ובקיצור) על רוב מצוות התורה.

ויש ביאור נוסף למושג "משנה תורה", דהיינו 'סגן' ושני במעלה, כמו (אסתר י-ג) משנה למלך אחשורוש, וכמו (מלכים ב-כה, יח) ואת צפניה כהן משנה.

וזה שכתב הרמב"ם ז"ל בהקדמתו לי"ד החזקה, וזה לשונו: וקראתי שם חיבור זה "משנה תורה" לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תהילה ואח"כ קורא בזה, ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה. ע"כ.

נחזור לענינו, ספר דברים מכונה בשם "משנה תורה" בדברי חז"ל (ראה מגילה לא. ע"כ דברי).

ומכאן ממשיך הרמב"ן ז"ל] יבאר בו משה רבינו לדור הנכנס לארץ, רוב מצוות התורה הצריכות לישראל, ולא יזכיר בו דבר מתורת כהנים ולא ממעשה הקרבנות ולא מטהרת הכהנים וממעשיהם, שכבר ביאר אותם להם, והכהנים זריזים הם (שבת כ.), לא יצטרכו לאזהרה אחר אזהרה,

אבל ישראל יזהיר המצוות הנוהגות בהם פעם אחר פעם:

א.) להוסיף בהן ביאור.

ב) פעמים [אף שאין בהם תוספת ביאור] שלא יזכיר אותן רק להזהיר את ישראל ברוב אזהרות, כמו שיבוא בספר הזה בעניני עבודה זרה אזהרות מרובות [כי בעניני פגם ע"ז – כלולים כל מיני פגמי האמונה הקדושה, ודעות והשקפות עקומות וכוזבות ומשובשות, כמו ששכיחים לרוב גם בין שומרי תורה בדורינו דור יתום].

ג.) יש סיבה נוספת שהיא נוגעת במיוחד לדורינו, והיא שכדי שהדברים יוחקקו ויופנמו עמוק בלב – יש לחזור עליהם כמה וכמה פעמים, עד שהדברים יכנסו ויוזכרו.

הלא תראה שהדרשנים, חוזרים שוב ושוב על מה שכבר אמרו, אפילו באותה הדרשה עצמה – כדי שהדברים יכנסו בלב השומעים.

וכן בדברים החשובים והיסודיים חזרו המגידים והדרשנים שוב ושוב עליהם בכמה וכמה הזדמנויות.

וכן נהג ג"כ מו"ר ר' לוי יצחק בנדר זצ"ל לחזור שוב ושוב על יסודות שראה שחשיבותם טרם נקלטו בציבור השומעים מספיק, כגון מעלת ההתבודדות והשיחה בינו לבין קונו, והחשבון הנפש והיישוב הדעת, וחזר על היסוד הנפלא והנורא הזה מכל מיני זוויות מדבורי רבינו ז"ל מברסלב. וכן משיחות וסיפורים שהלהיבו לב השומע על כך. וכן מגודל מעלת קימת חצות לילה לשבור את תוקף השינה למען השי"ת ולמען עבודתו.

[ועל אף שדיבר הרבה על עצם אמירת ה"תיקון חצות", מ"מ יותר ויותר דיבר על קימת חצות, מדברי רבינו ז"ל ומדברי הזוה"ק המלאים מזה, ומסיפורים של גדולי הדורות ואנ"ש המלהיבים על כך.

(והוא עצמו זכה מה שמעטים מאד זוכים, דהיינו לקום חצות ולהתבודד לפני ה' במשך כשמונים שנה רצוף בחורף ובקיץ, בקור מקפיא, ובחמסינים, בימי חול, ובשבת ויו"ט, אשרי חלקו).

וכן היה דרכו  לדבר שוב ושוב מנושאים חשובים הן בקום עשה הן בשב ואל תעשה (שאגב זו עיקר הקדושה, לדעת להפעיל מעצורים (ברקסים בלע"ז).

וכן כל ראש משפחה וכל מנהיג צריך לומר ולחזור ולומר שוב ושוב המסרים שעדיין לא נקלטו או שצריכים חיזוק (אלא שצריך מחשבה וסייעתא דשמיא לומר את הדברים באופן שירצו לשמוע.

וזה בחינת (חגיגה ט:) אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים לשונה פירקו מאה ואחד. ואמרו (ב"ב לא.) הוכח תוכיח (ויקרא יט-יז) אפילו מאה פעמים.

 

בברכת התורה וכל טוב סלע

ישיבת נצח מאיר

הר' שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

תגובות בפייסבוק

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *