כעס

פרשת השבוע במדבר

פרשת השבוע במדבר: רמיז לן קרא, שכדי לזכות ולהיות צדיק וקדוש – ראוי להשראת השכינה, בחי' וידבר ה' אל משה, ולזכות בכתרה של תורה, כי לא עם הארץ חסיד (אבות פ"ב מה) – צריך לזכות לכמה בחינות המרומזות במילים במדבר סיני באוהל מועד:

פרשת השבוע במדבר | חסידות

בס"ד, לכבוד… אחדשה"ט!

אכתוב לך משהו הקשור עם פרשת השבוע, פרשת במדבר.

וזהו (במדבר א, א) וידבר ה' אל משה, במדבר סיני באוהל מועד.

רמיז לן קרא, שכדי לזכות ולהיות ראוי להשראת השכינה בחי' וידבר ה' אל משה, ולזכות בכתרה של תורה כי לא עם הארץ חסיד (אבות פ"ב מה) – צריך לזכות לכמה בחינות המרומזות במילים במדבר סיני באוהל מועד.

במדבר, מרמז שצריך לפרוש במידה נכונה, מריבוי העיסוקים והבילבולים שעוסק ומתבלבל בהם בהיותו בין הבריות, שמתעסק בפוליטיקה קטנה וגדולה, ענינים של שכני הבנין ושכיני השכונה, ובאֵי בית הכנסת ובית המדרש וכו' וכו' וכו' ושל מדינת מגוריו ושל העולם. וריבוי רכילויות, ועניני ממון מיותרים, וכן הרבה מאד נושאים, שלא יצמח מכל עיסוקים תועלת לעולמו ועתידו הנצחי.

וצריך לפרוש מהם כפורש אל המדבר ונמצא שם באוהל בודד או במערה בודדת. כן אפילו בהיותו בין הקהל לא כל דבר צריך לשמוע ולהתיחס ולהתענין בו.

וכן במדבר מרמז למדבר [לשון דיבור], דהיינו שיעסוק וידבר כל היום, וינצל כל זמנו לדיבורים קדושים של עסק התורה, ותפילה ודיבורים של יראת שמים. בבחי' (משלי ד-כב) כי חיים הם למוֹצאֵיהֶם, למוצאיהם בפה, כמ"ש חז"ל (עירובין נד.). ובפרט שתלמוד תורה כנגד כולם (פאה פ"א), ובכל מילה ומילה מדברי תורה שמוציא מפיו, נחשב כאילו קיים תרי"ג מצוות, וכפשטות לשון ותלמוד תורה כנגד כולם, וכדאיתא בפירוש מו"ז הגר"א זצ"ל על משנה זו.

סיני. אמרו חז"ל (שבת פט.) למה נקרא סיני, על שם ששם ירדה שנאה לעולם. נמצא שסיני הוא לשון שנאה. ורמיז לן קרא. שאי אפשר לזכות לשיא הרוחניות, אא"כ ישנא בתכלית השנאה את הבלי העולם הזה. כי גשמיות ורוחניות, עוה"ז ועוה"ב – הם כתרתי דסתרי, וכב' צרות זו לזו. וכל אחוז וחלק אחוז שאוהב את העולם הזה, באותה מידה וכפליים ממנה (בבחי' אם יום תעזבני – יומיים אעזבך (ירושלמי סוף מס' ברכות) – מאבד חשקו ואהבתו ודרגתו, מאהבת ה' אהבת התורה, ואהבת הנצח.

גם סיני. מרמז אל הנמיכות והענוה, כמ"ש חז"ל (סוטה ה.) שהניח ה' כל ההרים הגבוהים, ולא נתן את התורה אל בהר סיני הנמוך, לרמז שא"א לזכות לכתרה של תורה כ"א ע"י נמיכות רוח. וענוה. וכמ"ש חז"ל בהרבה מקומות, ומהם במס' תענית (דף ז.) א"ר תנינא בר אידי למה נמשלו דברי תורה למים דכתיב (ישעיה נה) הוי כל צמא לכו למים? לומר לך מה מים מניחים מקום גבוה, והולכים למקום נמוך, אף דברי תורה אין מתקיימים אלא במי שדעתו שפילה.

באוהל. רמז שכל המדרגות הנעלות (אהל – הוא ג"כ לשון אור, כנודע וכמ"ש (איוב כט-ג) בהִילוֹ נרו עלי רֹאשי) זוכים ע"י אוהלי תורה ותפילה, שעליהם נאמר (תהלים פד-ח) ילכו מחיל אל חיל. וכל המרבה בישיבה – מרבה חכמה (אבות פ"ב מ"ז). בחי' (דברים לג-ח"י) יששכר באוהלך, בחי' (ע' בראשית ט, כז) אוהל שם ועבר.

מועד. רמז לשמירת הזמן, ולשמור ולדייק הזמנים שה' קידֵש, אפילו כחוט השערה. והשומר ומקיים בחי' הנ"ל יראה ברכה עצומה בעבודתו.

 

בברכת התורה וכטו"ס

ישיבת נצח מאיר

הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד 

 

תגובות בפייסבוק

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *