פרשת השבוע בלק | ברסלב

אשר תברך מבורך

הש"י נתן זה הכח להבחירה שיהי' כח להאדם להמשיך הרוח דלעילא כרצונו או דרך הקדושה או להיפך ח"ו והעיקר הוא הדיבור שבו ברא הש"י את העולם ובו עיקר ההנהגה והממשלה. וע"כ דבור לשון מנהיג ומושל כמו דבר א' לדור כמובא בדברי אדמו"ר ז"ל (בסי' ד') כי הצדיקים מושלים בדיבורם כשרז"ל מחמת שהשלימו את הדיבור לה"ק ע"י לשון תרגום ע"י שביררו עץ הדעת בשלימות וכנ"ל. ובלעם רצה להמשיך הדיבור בגלות אצלו למשול בדיבורו כרצונו על ידי שהתגבר בתוקף טומאתו לעלות דרך התרגום דרך עץ הדעת לינק מהקדושה שהוא הדיבור של לה"ק ולהמשיך הדיבור לעצמו שבו ברא הש"י את העולם ומסר את הדיבור לבני אדם שיהי' להם כח בדיבורם לשלוט כרצונם כי עיקר הממשלה של כל אחד כפי בחינתו הוא ע"י הדיבור שנמשך מלה"ק שהוא שורש הדיבור שהוא חיות כל העולם כי בו ברא את העולם ובו מקיים את העולם כידוע. וע"כ באמת הי' לו לבלעם ממשלה וכח גדול בדיבורו שהמשיך לעצמו דרך הטומאה. כ"ש כי ידעתי את אשר תברך מבורך ואשר תאר יואר והכל בכח הדיבור שמשך לעצמו כנ"ל וכשפרש"י שנטלו עצה ממדין ואמר ועל משה אין כחו אלא בפה אף אנו נבא עליהם באדם שכחו בפה וכו' כי משה זכה לדיבור של לה"ק דרך הקדושה ע"י ששבר וביטל הרע שבעץ הדעת לגמרי ובלעם להיפך ממש כנ"ל.

ליקוטי הלכות יורה דעה הלכות חדש הלכה ד אות ח

עַיִן רָעָה

עִקַּר אֲחִיזַת הַסִּטְרָא-אָחֳרָא, שֶׁהוּא מַחֲלקֶת דְּסִטְרָא-אָחֳרָא, הוּא מִמַּחֲלקֶת שֶׁבֵּין יִשְרָאֵל בְּעַצְמָן, כְּשֶׁיֵּשׁ חַס וְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם מַחֲלקֶת, וּמִסְתַּכֵּל כָּל אֶחָד עַל חֲבֵרוֹ לְרָעָה מֵחֲמַת הָאֱמֶת שֶׁלּוֹ, כִּי כְּפִי דַעְתּוֹ אֵין טוֹב בְּעֵינָיו הָאֱמֶת שֶׁל חֲבֵרוֹ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה כָּל רִבּוּי הַמַּחֲלקֶת שֶׁבָּעוֹלָם, וּמִשָּׁם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא- אָחֳרָא לְהַכְנִיס עַיִן רָעָה וּלְהַזִּיק, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָסְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לַעֲשוֹת חַלּוֹן אוֹ פֶּתַח כְּנֶגֶד חַלּוֹנוֹ אוֹ פִּתְחוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, כִּי הָאֱמֶת הַפָּשׁוּט שֶׁל רב בְּנֵי-אָדָם אֵינוֹ בָּרוּר וְזַךְ עֲדַיִן כָּל-כָּךְ עַד שֶׁיִּהְיֶה מֵאִיר בְּעַצְמוֹ, רַק שֶׁהוּא בִּבְחִינַת חַלּוֹן וָפֶתַח שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָס הָאוֹר; אֲבָל אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל עַל-יְדֵי הַחַלּוֹן שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָאֱמֶת שֶׁלּוֹ, בְּהַחַלּוֹן שֶׁל חֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הָאֱמֶת שֶׁל חֲבֵרוֹ, כִּי יְכוֹלִין לָבוֹא עַל-יְדֵי-זֶה לִידֵי מַחֲלקֶת, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַהֶזֵּקוֹת שֶׁבָּעוֹלָם רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְעַל-כֵּן אֲפִלּוּ בִּלְעָם הָרָשָׁע, שֶׁהָיָה לוֹ עַיִן רָעָה מְאד, כְּשֶׁרָאָה שֶׁאֵין פִּתְחֵי אָהֳלֵי יִשְרָאֵל מְכֻוָּנִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה, בִּכְדֵי שֶׁלּא יִסְתַּכְּלוּ אֶחָד בַּחֲבֵרוֹ בְּיוֹתֵר, עַל-יְדֵי-זֶה לא הָיָה כּחַ לְהַזִּיקָם בְּעֵינוֹ הָרָעָה חַס וְשָׁלוֹם, וְהִתְחִיל לְבָרְכָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל (הל' נזקי שכנים ה"ה, אותיות ב ג; ועי' אמת אות סא).

כִּנְחָלִים נִטָיוּ

עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִמְשִׁיךְ לָנוּ משֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל- יְדֵי זֶה אֲנַחְנוּ מְקֻשָּׁרִין לְעוֹלָם בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כי בְּוַדַּאי יֵשׁ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לַעֲבד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת אֲפִלּוּ אִם לא נִתְּנָה הַתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁרָאִינוּ מֵאֲבוֹת הָעוֹלָם וְכֵן שְׁאָר הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁהָיוּ קדֶם מַתַּן תּוֹרָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּוַדַּאי גַּם לְצַדִּיקִים כָּאֵלּוּ הוּא זְכוּת וְחֶסֶד גָּדוֹל עִנְיַן נְתִינַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, אַף עַל פִּי כֵן עִקַּר הַחֶמְלָה וְהַחֶסֶד שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּנְתִינַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, הוּא שֶׁעַל-יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה כָּל יִשְרָאֵל יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. כִּי הַתּוֹרָה הִיא דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה, שֶׁעַל יָדָהּ יָכוֹל לְהִתְקָרֵב אֲפִלּוּ הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים מִמָּקוֹם שֶׁהוּא שָׁם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל-יְדֵי שֶׁאָנוּ מְקֻשָּׁרִין עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּאַחְדּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, עַל יְדֵי זֶה אֵין כּחַ לְהַקְּלָלָה לָחוּל עַל יִשְרָאֵל חַס- וְשָׁלוֹם בְּשׁוּם אפֶן וְכַמְּבאָר בִּפְנִים. וְזֶה שֶׁאָמַר בִּלְעָם כְּשֶׁרָצָה לְקַלֵּל וְלא יָכוֹל אָז, אָמַר מַה טּבוּ אהָלֶיךָ יַעֲקב אהָלֶיךָ דַּיְקָא, שֶׁעוֹסְקִין בָּהֶם בַּתּוֹרָה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יִשְרָאֵל מְקֻשָּׁרִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִתְהַפֵּךְ גַּם הַקְּלָלָה לִבְרָכָה. וְזֶה שֶׁאָמַר שָׁם: כִּנְחָלִים נִטָיוּ וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: מַה נְּחָלִים מַעֲלִין אֶת הָאָדָם מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה כֵּן, כִּי הַתּוֹרָה מַעֲלָה אֶת הָאָדָם אֲפִלּוּ מֵעִמְקֵי הַטֻּמְאָה חַס-וְשָׁלוֹם וּמְטַהֶרֶת אוֹתוֹ וּמְקָרֶבֶת אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶה כְּגַנּוֹת עֲלֵי נָהָר, הַיְנוּ רֶמֶז הַגַּן שֶׁהוּא אֵצֶל הַנָּהָר שֶׁמֵּי הַנָּהָר מַשְׁקִין אוֹתוֹ תָּמִיד וְאֵינָם נִפְסָקִין מִמֶּנּוּ לְעוֹלָם. כְּמוֹ כֵן יִשְרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים הֵם קְרוֹבִים אֵלָיו וּמְקֻשָּׁרִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה, וְהַחִיּוּת דִּקְדֻשָּׁה נִמְשָׁךְ לָהֶם בִּתְמִידוּת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה (הל' חכירות וקבלנות ה"ב אות יב).

פַּעַם אַחַתסִפֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְפָנַי בְּדֶרֶךְ קֻבְלָנָא עַל גּדֶל הַיִּסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֶׁאָמַר שֶׁהוּא מֻכְרָח לַחֲשׁב בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ בְּכָל יוֹם אֶת בִּלְעָם בְּתוֹךְ תְּפִלָּתוֹ, וְל_א סִפֵּר יוֹתֵר. וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו בִּפְשִׁיטוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ בְּכָל יוֹם בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה לְהַכְנִיעַ אֶת בִּלְעָם הָרָשָׁע לְבַטֵּל טֻמְאָתוֹ מִן הָעוֹלָם:

חיי מוהר"ן גדולת נוראות השגתו רמד

הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם

דַּע שֶׁדִּבּוּרִים שֶׁל רָשָׁע שֶׁהוּא בַּר דַּעַת מוֹלִידִים נִאוּף בְּהַשּׁוֹמֵעַ. וְצָרִיךְ לִזָּהֵר מִלִּשְׁמעַ דִּבּוּרָיו כִּי הֵם דִּבּוּרִים אַרְסִיִּים שֶׁל נִאוּף שֶׁמְּדַבֵּר וּמוֹצִיא מִפִּיו הֲבָלִים וַאֲוִירִים אַרְסִיִּים שֶׁל נִאוּף וְהַשּׁוֹמֵעַ דִּבּוּרָיו וְנוֹשֵׁם נְשִׁימוֹת מַכְנִיס בְּגוּפוֹ אֵלּוּ הָאֲוִירִים. וּלְפִיכָךְ בְּבִלְעָם שֶׁהוּא דַּעַת דִּקְלִפָּה שֶׁהָיָה דֻּגְמַת דַּעַת דִּקְדֻשָּׁה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה:

'בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם קָם כְּמשֶׁה וּמַנּוֹ בִּלְעָם' (זהַר-הַקָּדוֹשׁ כ"א ע"ב) הוֹלִיד אֲוִירִים אַרְסִיִּים שֶׁל נִאוּף בְּמִדְיָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בַּמִּדְבָּר ל"א טז):

"הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם". 'בִּדְבַר' דַּיְקָא עַל-יְדֵי דְּבָרָיו שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁלּוֹ. וּכְשֶׁבָּאוּ מִמִּלְחֶמֶת מִדְיָן כְּתִיב:

"וַנַּקְרֵב אֶת קָרְבַּן ה' וְגוֹ' לְכַפֵּר עַל נַפְשׁוֹתֵינוּ לִפְנֵי ה'" (שָׁם) וְדָרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה:

'אִם מִידֵי עֲבֵרָה יָצָאנוּ מִידֵי הִרְהוּר לא יָצָאנוּ' (שַׁבָּת ס"ד):

קיצור ליקוטי מוהר"ן להתרחק מדבורים של רשע-מג אות א

תגובות בפייסבוק

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *