מדרש רבה,ספרים

בראשית רבה | פרשת ויצא

סדר ויצא

פרשיות: סח סט ע עא עב עג עד

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה סח

בראשית רבה פרשה סח פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

 

א.

"וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה" רבי פנחס בשם רבי הונא בר פפא פתח (משלי ג, כג): "אָז תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכֶּךָ" (וגו') (כד): "אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד".
"אז תלך לבטח" זה יעקב דכתיב "ויצא יעקב".
"אם תשכב לא תפחד" מעשו ומלבן.
"ושכבת וערבה שנתך" – "וישכב במקום ההוא":

ב.

רבי שמואל בר נחמן פתח (תהלים קכא, א): "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים".
אשא עיני אל ההורים – למלפני ולמעבדני.
"מאין יבוא עזרי" אליעזר בשעה שהלך להביא את רבקה מה כתיב ביה (בראשית כד, י): "ויקח העבד עשרה גמלים וגו'" ואני לא נזם אחד ולא צמיד אחד. רבי חנינא אמר גדוד שלחו רבי יהושע בן לוי אמר שילח עמו אלא שעמד עשו ונטלה ממנו.
חזר ואמר מה אנא מובד סברי מן בריי חס ושלום לית אנא מובד סברי מן בריי אלא (ב): "עזרי מעם ה'".

(שם קכא, ג-ז): "אל יתן למוט רגלך אל ינום שמרך הנה לא ינום ולא יישן וגו' ה' ישמרך מכל רע" מעשו ומלבן "ישמר את נפשך" ממלאך המות "ה' ישמר צאתך ובואך" "ויצא יעקב":

ג.

ר' אבהו פתח (משלי יט, יד): "בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת" רבי פנחס בשם ר' אבהו מצינו בתורה בנביאים ובכתובים שאין זיווגו של איש אלא מן הקב"ה.

  • בתורה מנין (בראשית כד, נ): "ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר".
  • בנביאים (שופטים יד, ד): "ואביו ואמו לא ידעו כי מה' הוא".
  • בכתובים היינו דכתיב "ומה' אשה משכלת".

יש שהוא הולך אצל זיווגו ויש שזיווגו בא אצלו יצחק זיווגו בא אצלו "וירא והנה גמלים באים" יעקב הלך אצל זיווגו דכתיב "ויצא יעקב":

ד.

רבי יהודה בר סימון פתח (תהלים סח, ז): "אלהים מושיב יחידים ביתה"

מטרונה שאלה את ר' יוסי בר חלפתא אמרה לו לכמה ימים ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו אמר לה לששת ימים כדכתיב (שמות כ, יא): "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ" אמרה לו מה הוא עושה מאותה שעה ועד עכשיו אמר לה הקב"ה יושב ומזווג זיווגים בתו של פלוני לפלוני אשתו של פלוני לפלוני ממונו של פלוני לפלוני אמרה לו ודא הוא אומנתיה אף אני יכולה לעשות כן כמה עבדים כמה שפחות יש לי לשעה קלה אני יכולה לזווגן אמר לה אם קלה היא בעיניך קשה היא לפני הקדוש ברוך הוא כקריעת ים סוף הלך לו ר' יוסי בר חלפתא מה עשתה נטלה אלף עבדים ואלף שפחות והעמידה אותן שורות שורות אמרה פלן יסב לפלונית ופלונית תיסב לפלוני וזיווגה אותן בלילה אחת למחר אתון לגבה דין מוחיה פציעא דין עינו שמיטא דין רגליה תבירא אמרה להון מה לכון דא אמרה לית אנא בעי לדין ודין אמר לית אנא בעי לדא מיד שלחה והביאה את ר' יוסי בר חלפתא אמרה לו לית אלוה כאלהכון אמת היא תורתכון נאה ומשובחת יפה אמרת אמר לא כך אמרתי לך אם קלה היא בעיניך קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף הקדוש ברוך הוא מה עושה להן מזווגן בעל כרחן שלא בטובתן הה"ד "אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בַּכּוֹשָׁרוֹת" מהו בכושרות בכי ושירות מאן דבעי אומר שירה ומאן דלא בעי בכי א"ר ברכיה כלשון הזה השיבה ר' יוסי בר חלפתא הקב"ה יושב ועושה סולמות משפיל לזה ומרים לזה ומוריד לזה ומעלה לזה הוי אומר (תהלים עה,): "אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים". יש שהוא הולך אצל זיווגו ויש שזיווגו בא אצלו יצחק בא זיווגו אצלו שנאמר (בראשית כד, סג): "ויצא יצחק לשוח בשדה" יעקב הלך אצל זיווגו שנאמר "ויצא יעקב מבאר שבע":

ה.

חזקיה אמר בן ס"ג שנים היה אבינו יעקב בעת שנטל את הברכות עשה עוד י"ד שנה שנטמן בבית עבר עשה עוד שבעה שנים שעבד ברחל ונמצא נושא אשה בן פ"ד שנים ועשו בן ארבעים שנה הא למדנו שהקדוש ברוך הוא משהה לצדיקים ומקדים לרשעים א"ר הושעיא כבר כתיב וישמע אל אביו ואל אמו ומה ת"ל ויצא יעקב מבאר שבע אלא אמר אבא בשעה שבקש לצאת לחוץ לארץ מהיכן הורשה לא מבאר שבע אף אני הריני הולך לבאר שבע אם נותן לי רשות הרי אני יוצא ואם לאו איני יוצא לפיכך צריך הכתוב לומר "ויצא יעקב מבאר שבע":

ו.

"ויצא" וכי לא יצא משם אלא הוא והרי כמה חמרים וכמה גמלים יצאו ואת אמר ויצא יעקב רבי (זעירא) עזריה בשם ר' יהודה בר סימון אמר בזמן שהצדיק בעיר הוא זיוה הוא הדרה יצא משם פנה זיוה פנה הדרה.

ודכוותה (רות א, ז): "ותצא מן המקום אשר היתה שמה וגו'" ותצא וכי לא יצא מן המקום אלא היא והרי כמה חמרים כמה גמלים יצאו ואומר ותצא רבי עזריה בשם רבי יהודה בר סימון ור' חנין בשם ר' שמואל בר ר' יצחק אמר כשהצדיק בעיר הוא זיוה הוא הדרה יצא משם פנה זיוה פנה הדרה ניחא דתמן לא היתה שם אלא אותה הצדקת בלבד אלא הכא דהוי יצחק ורבקה רבי עזריה בשם רבי סימון אמר לא דומה זכותו של צדיק אחד לזכותו של שני צדיקים:

ז.

"מבאר שבע" ר' יודן ור"ה ר' יודן אמר מבארה של שבועה אמר שלא יעמוד עלי אבימלך ויאמר השבעה לי כשם שנשבע לי זקינך נמצאתי משהה בשמחת בני שבעה דורות.
ר"ה אמר מבארה של בכורה אמר שלא יעמוד עלי עשו ויערער על הבכורה ויאמר לי כך היית מרמה בי ונוטל את בכורתי ונמצאתי מאבד אותה שבועה שנאמר (בראשית כה, לג): "השבעה לי כיום".

"מבאר שבע" רבי ברכיה אמר מבארה של ברכות אמר שלא יעמוד עלי עשו ויאמר לי כך היית מרמה בי ונוטל את הברכות ונמצאתי מאבד אותה יגיעה שיגעה בי אמי:

ח.

"וַיֵּלֶךְ חָרָנָה" רבנן אמרי בן יומו ר' ברכיה בשם ר' יצחק אמר כלישנהון דברייתא הוא, פלן אזיל לקסרין ועד כדון הוא על זוודיא.

"חָרָנָה" תנא בשם רבי נחמיה כל דבר שהוא צריך למ"ד בתחלתו ניתן לה ה"א בסופה "סְדֹמָה" "שֵׂעִירָה" "מִצְרַיְמָה" "חָרָנָה" איתיביה והכתיב (תהלים ט, יח): "ישובו רשעים לשאולה" ר' אבא בן זבדא אמר לאמבטי התחתונה שבשאול:

ט.

"ויפגע במקום" ר"ה בשם ר' אמי אמר מפני מה מכנין שמו של הקב"ה וקוראין אותו מקום שהוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו מן מה דכתיב (שמות לג, כא): "הנה מקום אתי" הוי הקדוש ברוך הוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו.
א"ר יצחק כתיב (דברים לג, כז): "מענה אלהי קדם" אין אנו יודעים אם הקב"ה מעונו של עולמו ואם עולמו מעונו מן מה דכתיב (תהלים צ, א): "ה' מעון אתה" הוי הקדוש ברוך הוא מעונו של עולמו ואין עולמו מעונו.
א"ר אבא בר יודן לגבור שהוא רוכב על הסוס וכליו משופעים אילך ואילך הסוס טפילה לרוכב ואין הרוכב טפילה לסוס שנאמר (חבקוק ג, ח): "כי תרכב על סוסך".

ד"א מהו "ויפגע" צלי במקום צלי בבית המקדש.
א"ר יהושע בן לוי אבות הראשונים התקינו שלש תפלות:.

  • אברהם תקן תפלת שחרית שנאמר (בראשית יט, כז): "וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם וגו'" ואין עמידה אלא תפלה שנאמר (תהלים קו, ל): "ויעמד פנחס ויפלל".
  • יצחק תקן תפלת מנחה שנאמר (בראשית כד, סג): "ויצא יצחק לשוח בשדה" ואין שיחה אלא תפלה שנאמר (תהלים קמג, ג): "אשפך לפניו שיחי".
  • יעקב תקן תפלת ערבית שנאמר "ויפגע במקום" ואין פגיעה אלא תפלה שנאמר (ירמיה ז, טז): "ואל תשא בעדם וגו' [רנה ותפלה] ואל תפגע בי". וכן הוא אומר (שם כז, יח) "ואם נבאים הם ואם יש דבר ה' אתם יפגעו נא בה' צבאות".

א"ר שמואל בר נחמן כנגד ג' פעמים שהיום משתנה:

  • בערבית צריך אדם לומר יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי שֶׁתּוֹצִיאֵנִי מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָהּ.
  • בשחרית צריך לומר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי שֶׁהוֹצֵאתָנִי מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָהּ.
  • במנחה צריך אדם לומר יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי שֶׁכְּשֵׁם שֶׁזִּכִּיתַנִי לִרְאוֹת חַמָּה בִּזְרִיחָתָהּ כָּךְ תְּזַכֵּנִי לִרְאוֹתָהּ בִּשְׁקִיעָתָהּ.

ד"א "ויפגע במקום" רבנן אמרי כנגד תמידים תקנום תפלת השחר כנגד תמיד של שחר תפלת מנחה כנגד תמיד של בין הערבים תפלת הערב אין לה קבע א"ר תנחומא אפילו תפלת הערב יש לה קבע כנגד אברים ופדרים שהיו מתאכלים באור על המזבח:

=== י. ===

=== יא. ===

=== יב. ===

=== יג. ===

יד.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה סט

בראשית רבה פרשה סט פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח

א.

"והנה ה' נצב עליו ויאמר אני ה' וגו'" רבי יוסי בר זמרא פתח (תהלים סג, ב): "כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים" ר"א בשם ר' יוסי בר זימרא "צמאה לך נפשי כמה לך" א"ר איבו ככמהות הללו שהן מצפין למים רבנן אמרי כשם שנפשי צמאה לך כן רמ"ח אברים שיש בי צמאים לך היכן "בארץ ציה ועיף בלי מים" (ג): "(על) כן בקודש חזיתיך" ע"כ בקדושה חזיתיך "לראות עוזך" זו פמליא שלך "וכבודך" "והנה ה' נצב עליו":

ב.

רבי חמא בר חנינא פתח (משלי כז, יז): "ברזל בברזל יחד" אמר רבי חמא בר חנינא אין סכין מתחדדת אלא בירך של חבירתה כך אין תלמיד חכם מתחדד אלא בחבירו "ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני רעהו" איש זה יעקב כיון שעמד אבינו יעקב איש יחד פני רעהו שנתייחדה עליו השכינה "והנה ה' נצב עליו":

ג.

א"ר אבהו משל לבן מלכים שהיה ישן על גבי עריסה והיו זבובים שוכנים עליו וכיון שבא מניקתו שחה עליו מניקתו וברחו מעליו כך בתחלה "והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו" כיון שנתגלה עליו הקדוש ברוך הוא ברחו מעליו.

ר' חייא רבה ור' ינאי חד אמר עליו על סולם וח"א עליו על יעקב מאן דאמר עליו על הסולם ניחא אלא למ"ד עליו על יעקב מי מתקיים עליו א"ר יוחנן הרשעים מתקיימין על אלהיהם (בראשית מא, א): "ופרעה חולם והנה עומד על היאור" אבל הצדיקים אלהיהם מתקיים עליהם שנאמר "והנה ה' נצב עליו ויאמר אני ה' אלהי אברהם":

ד.

רבי חנינא בשם רבי פנחס אמר שמנה עשרה פעמים מזכיר האבות בתורה וכנגד כן קבעו חכמים י"ח ברכות שבתפלה ואם יאמר לך אדם תשעה עשר הם אמור לו "והנה ה' נצב עליו" לית הוא מן המנין ואם יאמר לך אדם י"ז הם אמור לו (שם מח, טז) "ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק" חד מנהון.

"הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך" רבי שמעון משום בר קפרא אמר קפלה כפינקס ונתנה תחת ראשו כאינש דאמר מן תחות רישא דידך ר"ה בשם ר"א אמר ובלבד שיהא נקבר עליה:

=== ה. ===

=== ו. ===

=== ז. ===

ח.

  • מדרש רבה על וירא

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה ע

בראשית רבה פרשה ע פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ

א.

=== ב. ===

=== ג. ===

=== ד. ===

=== ה. ===

=== ו. ===

=== ז. ===

=== ח. ===

=== ט. ===

=== י. ===

=== יא. ===

יב.

"ויהי כאשר ראה יעקב ויגש יעקב ויגל את האבן" א"ר יוחנן כזה שהוא מעביר פקק מעל פי צלוחית.

"וישק יעקב לרחל" כל נשיקה לתפלות בר מן תלת: נשיקה של גדולה, נשיקה של פרקים, נשיקה של פרישות.

  • נשיקה של גדולה – (ש"א י, א): "ויקח שמואל את פך השמן ויצוק על ראשו וישקהו"
  • נשיקה של פרקים – (שמות ד, כז): "וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו"
  • נשיקה של פרישות – (רות א, יד): "ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה"

רבי תנחומא אמר אף נשיקה של קריבות שנאמר "וישק יעקב לרחל" שהיתה קרובתו.

"וישא את קולו ויבך" למה בכה אמר אליעזר בשעה שהלך להביא את רבקה מה כתיב ביה (בראשית כד, י): "ויקח העבד עשרה גמלים וגו'" ואני לא נזם אחד ולא צמיד אחד.
ד"א למה בכה שראה שאינה נכנסת עמו לקבורה הדא היא דהיא אמרה לה (בראשית ל, טו): "לכן ישכב עמך הלילה" אמרה לה עמך הוא דמיך עמי לית הוא דמיך.

ד"א למה בכה שראה האנשים מלחשים אלו לאלו מפני שנשקה מה בא זה לחדש לנו דבר ערוה שמשעה שלקה העולם בדור המבול עמדו אומות העולם וגדרו עצמן מן הערוה הדא אמרת שאנשי מזרח גדורים מן הערוה:

=== יג. ===

=== יד. ===

=== טו. ===

=== טז. ===

=== יז. ===

=== יח. ===

=== יט. ===

כ.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה עא

בראשית רבה פרשה עא פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י

א.

=== ב. ===

=== ג. ===

=== ד. ===

=== ה. ===

=== ו. ===

=== ז. ===

=== ח. ===

=== ט. ===

י.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה עב

בראשית רבה פרשה עב פיסקא: א ב ג ד ה ו

א.

=== ב. ===

=== ג. ===

=== ד. ===

=== ה. ===

ו.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה עג

בראשית רבה פרשה עג פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

א.

=== ב. ===

=== ג. ===

=== ד. ===

=== ה. ===

=== ו. ===

=== ז. ===

=== ח. ===

=== ט. ===

=== י. ===

=== יא. ===

יב.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל

פרשה עד

בראשית רבה פרשה עד פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז

א.

=== ב. ===

=== ג. ===

=== ד. ===

=== ה. ===

=== ו. ===

=== ז. ===

=== ח. ===

=== ט. ===

=== י. ===

=== יא. ===

=== יב. ===

=== יג. ===

=== יד. ===

=== טו. ===

=== טז. ===

יז.

תגובות בפייסבוק

תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *